<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פי"ב</h1>
<h2>דף לא.</h2>
גדולי המורים אמרו שמפקידין ושולחים יין בחותם אחד ואין חוששים לזייף ובלבד שיודיעו למי שנשתלחו לו צורת החותם ויש אומרים שצריך שתי חותמות ונהגו לעשות כן ואין להקל. עוד נהגו המדקדקים להכניס הנוד בשק בענין שלא יוכל הכנעני להוציא יין בין תפירה לתפירה. ואם הוא חבית לעשות שולים כפולים. ועוד החמירו כי בגיגית של עץ יכול להוציא היין בין חתך של עץ לחבירו ולא היו מתירין אלא בשל חרס או בשל עץ ובתוך שק והתפירות דרך פנים. שני קשרים משונים הם כשתי חותמות מפתח וחותם על המפתח הם כשתי חותמות. חתם כראוי ולא הכיר חותמו שהיה הוא אסור אבל אם אינו ניכר אין חוששין שמא זייף.
<h2>דף סא.</h2>
שכר או קנה בית בחצרו של כנעני ומלאהו יין אם ישראל דר שם מותר אפילו בלא מפתח וחותם ואם אין ישראל דר באותו חצר צריך מפתח וחותם ואפילו בעיר שכולה כנעניים במה דברים אמורים כשכנעני דר באותו חצר אבל אם אינו דר שם אפילו [בלא] מפתח וחותם מותר. ואם נמצא עומד בצד היין אסור הואיל והוא חצרו. המטהר יינו של כנעני ולא קנאו ממנו או שקנאו ולא פרע המעות ואינו רשאי ליטלות בלא רשות הכנעני ונתנו בחצרו של כנעניים והישראל דר שם מותר אפילו בלא מפתח וחותם ואפילו שהכנעני דר שם. ואם אין ישראל באותה חצר אם דר באותה העיר והבית פתוח לרשות הרבים או למקום שיכול לראות דרך הפתח או מעל הכותל מותר ע"י מפתח וחותם. ואם אין הבית פתוח לרשות הרבים אע"פ שהישראל דר בעיר או בעיר שכלה כנעניים אפילו הבית פתוח לרשות הרבים אסור ואפילו במפתח וחותם עד שיהא שם שומר שיהא יוצא ובא לקיצין ואם אין בעיר דלתים ובריח ורוכלין רגילין לבא שם דומה לישראל דר שם ומותר במפתח וחותם. ואם חצר היין בבית הכנעני אחר שאינו כפוף תחת יד הבעלים די במפתח וחותם. כתב הכנעני לישראל שקבל דמי היין או שנתן לו רשות ליקח מהיין ולמכור כשירצה ואפילו לא שאל את פי הבעלים הרי הוא כיינו ומותר במפתח וחותם. וכנעניים הקונין יינו להוליכו למרחקים בחותם בתוך חותם מותר ואינו דומה למטהר יינם שהרי טרח לקנותו ולהביאו ממרחקים ולא יזייף.
<h2>דף סט:</h2>
גדולי המורים אמרו שמפקידין ושולחים יין בחותם אחד ואין חוששים לזייף ובלבד שיודיעו למי שנשתלחו לו צורת החותם ויש אומרים שצריך שתי חותמות ונהגו לעשות כן ואין להקל. עוד נהגו המדקדקים להכניס הנוד בשק בענין שלא יוכל הכנעני להוציא יין בין תפירה לתפירה. ואם הוא חבית לעשות שולים כפולים. ועוד החמירו כי בגיגית של עץ יכול להוציא היין בין חתך של עץ לחבירו ולא היו מתירין אלא בשל חרס או בשל עץ ובתוך שק והתפירות דרך פנים. שני קשרים משונים הם כשתי חותמות מפתח וחותם על המפתח הם כשתי חותמות. חתם כראוי ולא הכיר חותמו שהיה הוא אסור אבל אם אינו ניכר אין חוששין שמא זייף.
